האם אפשר לקבוע בודאות מהו תרגום נכון?
כל שפה משקפת את העולם בצורה שונה. לדוברי שפות שונות יש השקפת עולם שונה – לפי גישה זו, תרגום הוא פעולה בלתי אפשרית. עם זאת, תרגום היא עובדה קיימת, המחזקת את הגישה האוניברסלית הדוגלת בכך שכל מערכת לינגוויסטית מבוססת על יסודות קונספטואליים זהים, וכי ההבדל היחיד בין השפות הוא הדרך בו הן מבטאות מושגים שונים.
אפשר אף לטעון כי תרגום הוא אפשרי ורכישת שפה זרה היא הראייה לכך. יש שיטענו שהעובדה שרכשנו שפת -אם היא ההוכחה לכך שאנו מסוגלים ללמוד שפות זרות. הרי ילד הלומד לדבר, מקשר בין מילים לבין חפצים, פעולות או התנהגויות – הוא מתרגם את מה שהוא רואה למילים שאותם הוא לומד להגות.
לדעת קווין, בלשן אמריקאי הנחשב בין הפילוסופים החשובים של המאה ה-20 אשר טבע את המושג “אי-היקבעות התרגום” – שפת האם כפי שמדברים אותה תושבי מדינה מסוימת אינה תמיד תואמת את השפה כפי שמדברים התושבים “בבית“. העובדה כי כל מילה מקבלת הגייה או משמעות שונה בהתאם להקשר שבה היא נאמרת, וחוסר היכולת הנגזרת מכך להציע תרגום אחד אפשרי לכל מבע, הובילו את קווין לאחת התאוריות המפורסמות שלו בדבר אי-היקבעות התרגום, או חוסר היכולת לקבוע האם תרגום הוא נכון.
התאוריה של קווין מבוססת על תפיסה בהוויוריסטית של לימוד השפה. לדעתו, לימוד שפה והשימוש בה נשענים על נתונים נגישים לכול, על התבוננות בהתנהגותם של אחרים. כל אחד מאתנו לומד את שפת האם שלו על-ידי התבוננות בהתנהגות הוורבלית של הסביבה. המשמעות של מבע לינגוויסטי היא תוצר של נתונים התנהגותיים המסייעים ללומדי השפה ולמשתמשים בה לקבוע משמעות זו.
קווין משווה לומד שפה לבלשן חוקר המנסה לחבר מילון שפת ילידים שזה עתה התגלתה. הוא שואל עד כמה התנהגות הילידים דוברים שפה זו קובעת את תרגום המבעים. כמו כל מי שלומד שפת- אם, הבלשן החוקר מתבסס על נתונים בהתנהגות השפתית של הילידים. הוא יבנה את מילון השפה הילידית על-ידי הסקה בהתאם להקשר. תחילה הוא יצליח לתרגם משפטים כמו “הנה ארנבת” או “יורד גשם”, אלה משפטים הקשורים להתבוננות במצבים מסוימים ושעליהם יכולים להסכים בני קהילה מסוימת. עם זאת רוב המשפטים אינם משפטים הנובעים מהתבוננות ואינם מתארים מצבים. כדי להבין משפטים אלה, החוקר ינסה למצוא מילים שהופיעו במשפטים המתארים מצבים, לבודד אותן ולנסות לתת משמעות למשפטים שבהם מילים אלה מופיעות. יהיה עליו לעשות שימוש ב”השערות” לגבי משמעות המשפטים.
בספרו Word and Object, 1960, קווין משתמש בדוגמא שהפכה למפורסמת בתחום חקר התרגום: אנטרופולוג השומע יליד שבט מסוים המכנה “גאוגאי” את מה שאנו רגילים לכנות “ארנבת”אינו יכול להיות בטוח שיליד השבט מתכוון ל”ארנבת”. יכול להיות שהיליד מתכוון ל: איבר מסוים בארנבת או ל”הנה אוכל”, “בוא נצוד”… כך שלפי קווין, לא ניתן לקבוע מהו התרגום (indeterminacy of translation) הטוב ביותר ל-“גאוגאי”.
קווין מגיע למסקנה שמלבד לגבי משפטים הנובעים מהתבוננות, המושגים שלנו לגבי משמעות הם יחסיים בלבד וקשה לקבוע את מידת הנכונות האבסולוטית של תרגום משפה לשפה.
שירותי תרגום של חברת אניטקסט מציע מענה לצרכים מגוונים ברמה מקצועית ואיכותית.
bg-contact2
contact-cards
